BBB ברלין – טלי פיקסלר בדיווח ראשון ואקסקלוסיבי מהסניף שהרגיש קצת כמו בית

האקזיט של בלוגרי האוכל זה לצאת מהבית לאכול, בלי הפסקה, בכל מקום חדש/אפשרי/שמגיש משהו. זה, וכשקוראים לך “מומחה”. לי זה קרה לפני שבועיים בסניף החדש של BBB ברלין. לא היה לי התקף חרדה בכלל.

שיחה שהייתה, כך הייתה:
אור בלאן: פותחים סניף חדש של BBB בברלין, אמרתי להם שיש לי כתבת לשלוח להם.
אני: יופי, אני שם שבוע הבא. שיזדרזו.
אור: אני בודק אם את יכולה להגיע להרצה.
אני: צחקתי…
אור: אני שולח לך את המספר של חיים (שם בדוי). תתקשרי ותגידי שחנה שלחה אותך.
אני:
אור: טלי…?

אקזיט שמקזיט. אני עובדת מהבית. כל תקשורת שהיא יותר מ-“היי”, “ביי” ו “יש לכם את הנעל הזו ב-38?” היא עומס רגשי חריג שאני מתכוננת אליו מראש, כולל רשימות של נושאי שיחה אפשריים ופאנץ’ ליינס שאני מתאמנת עליהם מול המראה. למשימת החציצה ביני לבין העולם הזעקתי את א’, שהוא גם בחור תקשורתי, גם בור ללא תחתית וגם חי בברלין כבר שנה, אז הוא יודע באיזו תחנה לרדת. רב שימושי.

BBB ברלין – הבשורה על פי ישראל

כל ישראלי שגר בגרמניה יותר מחודשיים ירגיש בבית כבר מהצעד הראשון. תבינו, אפילו אני, שלא שייכת לזן הישראלי שנוהג לצקצק על האירופאים (“דווקא נורא יקר פה”, “הכל פה מלא ערבים” ושלל פניני חכמה מהז’אנר הקרוי “אז תחזור לחור שממנו יצאת”), שמתי לב שלגרמנים יש אפס תודעת שירות. קופאיות דחפו את המוצרים שלי אם לא הספקתי לארוז בשניה שהן סיימו לסרוק אותם, הייתי במסעדות שהשולחנות בהם היו צפופים עד כדי איחוד משפחות ופעם נהגת אוטובוס צעקה עלי כי היא חשבה שאני מנסה להתגנב בלי לשלם, ולא, היא לא התבלבלה גם כשראתה שאני מחזיקה שטר ביד ומנסה לשלם (שמעתם פעם גרמנים צועקים? זה תמיד יוצר אצלי דחף בלתי נשלט לעלות לרכבת).

אז בסניף BBB ברלין, קודם כל, יש מקום בין השולחנות. שני אנשים יכולים ללכת במעברים בלי להטריד מינית אחד את השני, שזה מרגש ברמות של כלה. שנית, המלצרית שאלה אם אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אם נרצה להזמין שתיה קודם ואחרי שהביאה את מנת הפתיחה שחלקנו, היא הביאה שתי צלחות קטנות וכף. כף! היא הביאה כף בלי שביקשנו. היו לי דמעות בעיניים.

אז למנת פתיחה לקחנו פטריות מוקפצות בטריאקי, שום, פטרוזיליה ושומשום. הפטריות היו פריכות והרוטב היה מצומצם היטב (אמרה טלי, אפופה בנאד של עצמה). בהתחשב בעובדה שזו מנת פתיחה להמבורגר, סדר הגודל שלה הוא עצום פלוס פלוס. מעבר לזה אין הרבה מה לומר. אולי איזו כוסברונת לשדרוג, אבל רק כי אני קטנונית.

ארוחת הערב הישראלית שלי

לקחתי המבורגר לטינו (Latino), שזה קציצה, אבוקדו, ביצת עין, בצל מטוגן, סלסה חריפה וצ’יפוטלה איולי. מהתמונות שצילמתי אפשר ללמוד שני דברים: 1. אני אלופה בלצלם גרוע. הצלמת המזעזעת מספר אחת בארץ. 2. את האבוקדו, תודה לאל, לא מועכים פה. כבר כמה שנים שמקנן בי חשד שמסעדות מרסקות אבוקדואים באיבם רק כדי לרשום בתפריט את המילה האקזוטית ‘גוואקמולה’. גוואקמולה, לידיעתכם, זה אבוקדו מעוך. עיסת אבוקדו. משחה ירוקה. לא סקסי כמו גוואקמולה, הא? כנראה שמישהו ב-BBB הבין שרסק במרקם שמנוני לא עובד יופי על המבורגר והשאיר את האבוקדו במצב צבירה מוצק. אם נעזוב רגע את אובססיית האבוקדו שלי, ביצת העין הייתה עשויה מושלם, אבל הגיעה קרה (תמיד יש סיכוי שהתקררה בזמן שניסיתי לצלם אותה בזווית מושלמת, לא בהצלחה מרובה), והקציצה שהייתה אמורה להיות מדיום הגיעה רייר. כשאמרנו את זה לבעלים הסתבר שזו לא סתם ההרצה של המסעדה, זה פאקינג היום הראשון של ההרצה ואפשר לעשות להם, כמו שעירית לינור אוהבת לומר, “הנחת גיבור”. אם עוד לא השתכנעתם שזה המבורגר פצצה ואתם חוששים מהסלסה החריפה, אז תרגעו. זה חריף של גרמנים, וגרמנים, אם תחשבו על זה, הם אשכנזים.

א’ לקח המבורגר סיינט (Saint), שזה המבורגר מסובך, אז תהיו איתי: קציצה, גבינת סנט-מור, בייקון, ריבת תאנים, חרדל איולי, ארוגולה, בצל סגול ומלפפון חמוץ. שרדתם? אש. אני הייתי סקפטית כי בעיניי יש פה שני שילובים חזקים: סנט מור וריבת תאנים והשילוש הקדוש – בייקון, בצל סגול ומלפפון חמוץ. א’ טען שזה דווקא אחלה בחלה. אפשר לראות בתמונות שמדובר בהמבורגר שצריך בשבילו פה של פרה, אבל בשביל א’ זה לא היה אתגר.

מחיר התהילה

אני, בת אלים שכמוני, לא הייתי צריכה לשלם על הארוחה. אם הייתי צריכה לשלוף את הארנק, הייתי משאירה שם 28.2 יורו בעבור מנת פתיחה ו-2 המבורגרים שווים, לא כולל שתייה. 30 יורו במחוזותינו זה, איך לומר (טלי התפתלה בחוסר נוחות במקומה) המון. כמו כל אחד שאי פעם חיפש קייטרינג לחתונה, אני יודעת שברגע שמתחילים לדבר על המחיר מיד נשלפת מילת הקסם ‘חומרי גלם’, והבשר באמת מאיכות מצוינת, אבל (זהירות, הערה פרובינציאלית) באאכן אפשר לאכול במחיר הזה 5 המבורגרים 180 גרם באיכות בינונית עם ים שמונצעס מלמעלה.

סיכום חווית BBB ברלין

אז למי זה מיועד? תראו, הלוקיישן אש. זה אזור מתוייר וכיפי, גרה בו אוכלוסייה צעירה ואני באמת מחזיקה אצבעות שהם עשו סקר שוק וגילו שזה מחיר הגיוני. מבחר גדול של המבורגרים בתפריט ומלצרים שמדברים אנגלית זה פלוס היסטרי, ואם אתם לא יודעים להעריך את העובדות האלו, כנראה שלא חוויתם את גרמניה האחרת.

כתובת: sonntagstraße 1, Berlin. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: 12:00-00:00.